חשיבה עיצובית: כלי מצוין ליישום למידה מבוססת פרויקטים

חשיבה עיצובית מתמקדת בגישה הרב תחומית כאשר הלומד מנסה למצוא פתרונות לבעיות אמיתיות בשלל תחומים על ידי ניסוי וטעיה, הכוונה עצמית והשבחה.

למה?

חשיבה עיצובית חשובה מאוד ללומדים שלנו כדי להכינם לעתיד לא נודע. אילו סוגי עבודות יהיו בעתיד? אילו סוגי אתגרים? מהו עתיד החברה האנושית? ולכן אם נאמן את התלמידים לפתור בעיות תוך שימוש במקסימום גמישות מחשבתית ויצירתיות,    נכין אותם לעתיד. בנוסף, בתוך התהליך יש הרבה עבודה בצוות, מיומנות חשובה למאה ה 21, ובפרויקט כזה, יוכלו לטפח מיומנות זו. 

לחשיבה עיצובית יש מספר שלבים מובנים:

אמפתיה, הגדרה, רעיונות, אב טיפוס, בדיקה.  (מקור: חשיבה עיצובית).

צריך לזכור: רק בגלל שאנחנו לוקחים את הלומדים דרך תהליך מובנה, לא אומר שהם אכן יהיו יצירתיים. על מנת להגביר את היצירתיות של הלומדים בתהליך, יש לכונן תרבות של יצירה: כלומר, להטביע מושגים של חשיבה עיצובית, תרבות, אווירה וגישה ידידותית בכיתה המעודדת פתיחות ויצירה. 

על מנת להגביר את היצירתיות של הלומדים בתהליך, יש לכונן תרבות של יצירה

שלב מקדים:  לתלמידים ניתן אתגר/בעיה/שאלה הקשורה לעולם האמיתי (לא בעיה מדומיינת).

יש לנסח שאלה מניעה כללית: השאלה המניעה בדרך כלל מגיעה מתוכנית הלימודים. זו ההזדמנות שלנו לשלב בין תכנית הלימודים שלנו לבין חשיבה עיצובית וPBL.

דוגמאות:

מהם הצרכים או הבעיות של גן הילדים הצמוד אלינו?

איך אפשר לעזור לעסקים בשכונה שלי?

איך אפשר לשפר את הצפיפות בתאי התלמידים?

איך אפשר לפתור את בעיית האופניים הנוסעים על המדרכות בשכונה?

התהליך:

אמפתיה

בשלב זה תלמידים שואלים שאלות שהם רוצים לגלות את התשובות להן, ומחפשים שלל מקורות אשר ירצו לחקור כדי לגלות את התשובות.

בשלב זה תלמידים משתמשים בכל מיני כלי מחקר כמו: תצפיות, סקרים, שאלונים וראיונות. הם יכולים לצלם ראיות במרחב בתמונות או וידאו. הם מקבלים מידע שעוזר להם להבין טוב יותר מהם הצרכים או הבעיות שצריכות פתרון.

ככל שהלומדים צעירים יותר, כך יצטרכו יותר הכוונה והנגשה של החומרים. 

בשלב זה גם מנסים להבין מקרוב את האנשים המעורבים בתהליך. למשל: אם אתם מנסים לפתור בעיה קהילתית, יש לראיין את האנשים, ולהבין את הבעיה שלהם או הצורך שלהם מקרוב. אחד הדברים החשובים בשלב הזה הוא לא לשפוט. רק להקשיב ולתעד עם אמפטיה מקסימלית. 

הגדרה

בשלב זה הלומדים מגדירים מחדש את הבעיה שצריכה פתרון. או את מספר הבעיות שצריכות פתרון.

רעיונות ואב טיפוס

בשלב זה תלמידים חושבים על רעיונות לפתירת הבעיות שהציגו או על פתרונות לשיפור המצב הקיים.  כדאי לחשוב על כמה שיותר פתרונות ולבסוף להחליט על פתרון אחד.

פה באה לידי ביטוי החשיבה היצירתית והגמישות המחשבתית.

במקרים שבהם המוצר הסופי הוא תוצר פיזי (כמו למשל קומה נוספת לתאי התלמידים בכיתה), כדאי להתחיל מהכנת מודל קטן. 

בנוסף כדאי להכין רשימת חומרים שנזדקק להם, ושרטוט מקדים של המוצר שאנו בונים. 

כדאי להתחיל מהכנת מודל קטן. 

בדיקה

בשלב זה, התלמידים בוחרים איך לבדוק את התוצר/הפתרון, מקבלים משוב מהשטח, ומחליטים אילו שינויים צריך לעשות בהתבסס על המשוב מהשטח, תובנות ובדיקות שנערכו.

התהליך לא חייב להיות לינארי...

לאורך כל התהליך תלמידים מחליטים אילו פעולות לעשות, ולאילו שלבים לקפוץ, הם לגמרי בשליטה על תהליך הלמידה שלהם. הם משתמשים במיומנויות השיפוט שלהם וקבלת החלטות משלהם כך שהלמידה היא למידה בהכוונה עצמית.

Self Directed Learning

כדאי קודם להכין שרטוט של מה שאנו רוצים לבנות

מה אני יכולה לעשות כדי להכין את התלמידים לתהליך?
 כדאי להתחיל משלל תרגולים לפיתוח חשיבה יצירתית ויזמית. 

למשל:

תנו לתלמידים בעיה כלשהי, לדוגמה:

איך להפוך את סידור הכיתה לחוויה מהנה יותר?

איך להנות יותר כשאת נוהגת בפקק?

איך אפשר לשפר את חווית הקניות במכולת?

תנו ללומדים בין 3-5 דקות לחשוב על כמה שיותר פתרונות.

לדוגמה:

איך להפוך את סידור הכיתה לחוויה מהנה יותר?

פתרונות אפשריים: לשים מוזיקה/לרקוד/לעשות תחרות בין קבוצות/לעשות אתגר זמנים/לסדר את הכיתה תוך משימה מסויימת כמו לשים יד על הראש או לקפוץ על רגל אחת/לשיר שיר תוך כדי סידור/לסדר הכל עד סוף השיר....

לאחר מכן תנו ללומדים לחלוק את הרעיונות שלהם עם שאר חברי הכיתה, כך שלפחות כל אחד אומר רעיון אחד.

דוגמה נוספת: 

הראו לתלמידים עפרון. בקשו מהם לכתוב כמה שיותר שאלות על העפרון ב30 שניות.

למשל: איך ייצרו את העפרון, כמה מילים אפשר לכתוב בעפרון עד שהוא נגמר, מאיפה ייבאו את העפרון, מכמה חומרי גלם מורכב העפרון/כמה אנשים כבר כתבו 

עם העפרון הזה...

טיפ למורה המתחיל:

לא לחשוש- פשוט לנסות.

כמו עוד הרבה דברים בהוראה, לומדים המון תוך כדי תנועה, מה עובד ומה לא עובד. בדומה לשלב האב טיפוס: מנסים משהו, מקבלים משוב, עורכים בדיקה וחוזרים לנסות משהו אחר.  במשך הזמן אפשר לעשות רפלקציה שתעזור לנו להבין מה הולך טוב ומה לא. וכך הופכים להיות מומחים בתחום.

לצפיה בוידאו עם שלוש דוגמאות בכיתות היסודי, צפו בסרטון של דיוויד לי:

לקריאה נוספת והרחבה בקרו באתר של דיוויד לי.

https://www.davidleeedtech.org/design-thinking

מוזמנים לעמוד הפייסבוק שלי "זינוק לחינוך- רעיונות בחינוך".

שלכם,

הילי

תגים: חדשנות, PBL,