בעל הבית השתגע: איך עוברים מלמידה בבעלות המורה ללמידה בבעלות התלמיד.ה?

הרבה אנשים מדברים על מעורבות לומדים בלמידה מרחוק  engagement אבל הבעיה האמיתית של לומדים בלמידה מרחוק היא לא מעורבות לומדים  engagement , כי השיעורים שלנו יכולים להיות מאוד מפעילים, עשירים ומערבים. הבעיה בלמידה מרחוק היא שהתלמידים לא מגיעים לשיעורים, לא מגישים משימות מלכתחילה, לא נוכחים. 

הבעיה בלמידה מרחוק היא שהתלמידים לא מגיעים לשיעורים, לא מגישים משימות מלכתחילה, לא נוכחים

ולכן בלמידה מרחוק הבעיה היא שהם לא מועצמים מהתהליך ולא לוקחים בעלות על הלמידה, או באנגלית, זו בעיה של empowerment and ownership.

כדי לפתור את הבעיה הזו, אנחנו רוצים להשתמש במודלים שיעצימו את התלמידים כמה שיותר.

אחד מהם הוא למידהמבוססת פרויקטים. בלמידה מבוססת פרויקטים יש מספר אלמנטים חשובים:

שאלה מניעה, בעיה/צורך, חקר מתמשך, אותנטיות (קשר לעולם האמיתי), אוטונומיה ובחירה, רפלקציה, בדיקה ומשוב, תוצר אמיתי אשר מציגים אותו.

 אבל לא חייבים לבצע פרויקט מלא, אפשר לקחת אלמנטים מסוימים שיש בלמידה מבוססת פרויקטים, יזמות וחשיבה עיצובית ואפשר להתחיל איתם על מנת לתת ללומדים לקחת את המושכות ולהוביל את תהליך הלמידה. 

סוגי פרויקטים המונעים על ידי התלמידים המגבירים ownership:

פרויקט שבו יש בחירה לאורך כל הפרויקט

בשלב ראשון:   תלמידים בוחרים את המטרה (מה היו רוצים ללמוד- לתת בחירת נושא אחד מתוך שלושה נושאים שחשוב לכם ללמד).

בשלב שני:    המקורות ללמידה (לתת מספר מקורות ללמידה כמו: פודקאסטים/ סרטונים/ אינפוגרפיקות/ מדריכים/ מאמרים וכדומה ולתת להם לבחור 2 מקורות מהם ירצו ללמוד). תלמידים יעדיפו מקורות על פי סגנון הלמידה שלהם, למשל יהיו כאלה שיעדיפו להקשיב לפודקאסטים כי הם  יותר שמיעתיים ויהיו כאלה שיעדיפו אינפוגרפיקות כי הם יותר ויזואלים.

בשלב שלישי:     תוצרים- תלמידים בוחרים כיצד היו רוצים להציג את הידע שצברו בחומר הנלמד (הכנת מודל/ הקלטת פודאקסט/ יצירת סרטון אנימציה / כתבה / חיבור / מצגת וכדומה).

למידה של נושא/מיומנות לבחירת התלמיד.ה

נושא: תלמידים בוחרים נושא ואז הם כותבים/מקליטים על הנושא בלוג/פודקאסט/Vlog

מיומנות: תלמידים בוחרים מיומנות חדשה שהם רוצים ללמוד- הם לומדים על ידי צפיה בקטעי וידאו /מדריכים שונים ברשת (אפשר לצרף 5 קטעי וידאו לבחירה).

עליהם לצלם עצמם לומדים, מהתחלה עד הסוף, לעשות סרטון של התהליך ולהראות דוגמה של התוצר הסופי.

דוגמאות: איך לנסוע בסקייטבורד, איך לאפות עוגה בריאה, איך לתפור וילון... 

תנו להם ללמוד מיומנות חדשה שמענינת אותם ממדריכים ברשת

WONDER DAY חקר שאלה

התלמידים מחליטים לחקור תשובה לשאלה שמענינת אותם, כמו למשל:

אילו חטיפים קיימים מסביב לעולם? למה זיעה מריחה לא טוב? למה צל גדל וגדל ככל שמתרחקים? איך היה נראה המטוס הראשון? 

אולי תלמידים רוצים ללמוד על ההסטוריה של סקייטבורד או משחקי וידאו?

תלמידים מתחילים מלכתוב שאלות שמעניינות אותם.

 לאחר מכן הם יוצרים לעצמם רשימת מקורות (אינטרנט, וידאו, כתבות, חדשות, או אולי אפילו מומחה בתחום שאפשר ליצור איתו קשר) ומתחילים בחקר.
אפשר להשוות את המקורות ולראות מה יש במקור אחד ואין במקור אחר.

לבסוף תלמידים מציגים את התוצרים.
בתערוכה הוירטואלית הסופית אפשר להציג עוד דברים שלמדתי בתהליך.

תנו להם לחקור תשובות לשאלות שמענינות אותם

פרויקט קצר המפתח חשיבה יצירתית מסתעפת Divergent Thinking

שלב 1: קחו : מהדקים, גומיות, קשים, שתי פיסות נייר וגולה.

וערכו רשימה (או מפת חשיבה) של כל הדברים שאפשר להכין איתם.

בשלב זה אין רעיונות גרועים, כל הרעיונות מתקבלים.

שלב 2: צריך לנתח את הרעיונות שנכתבו ברשימה ולהשאיר את הרעיון הטוב ביותר.

שלב 3: להכין/לבנות את המוצר הנבחר.

בפרויקט יש לענות על השאלות:

איך המוצר יעבוד? איזו בעיה זה יפתור? מי קהל היעד?

צריך לעשות מספר נסיונות, עד שמתקבל מוצר מוגמר איכותי.  

אפשר לתת להם לקחת חלק בפרויקט רחב יותר של חשיבה עיצובית.

על כך תוכלו לקרוא בפוסט הזה. 

קחו חפצים שיש בכל בית ואמרו ללומדים לבנות עם זה משהו ספציפי תוך 20 דקות

כתיבה יצירתית

ילדים יכולים לכתוב בלוגים, השתמשו בפלטפורמות חינוכיות כמו: 

edublog, kidblog, writeabout.

על מה אפשר לכתוב? תנו לתלמידים לבחור מתוך שלל נושאים מקוריים:

עצבו מטבח ידידותי לסביבה, עצבו עיר שבנויה בשמיים, המציאו חיה שחיה בתוך הר געש, עצבו חברה מסתורית שחיה בקרבנו, עצבו את הבית המושלם, עצבו בית ספר על מאדים, עצבו עיר לגיבורי על, כתוב מודעת נדל"ן לבית קסמים ועוד.

ראו עוד שלל רעיונות של ג'ון ספנסר בערוץ היו טיוב שלו.

תנו לתלמידים לבחור נושאים לכתיבה מתוך שלל נושאים מקוריים

מיני-פרויקט מייקרס למפגש זום

אפשר לעשות פרויקט מייקרים, שבו תלמידים בונים משהו אמיתי.

אתגר: אמרו להם לקחת 5 חפצים שיש בכל בית, למשל:

כפית, שקית, אטבים, גומיה...

ואמרו להם שיש להם 20 דקות לבנות גשר או לבנות צעצוע לילדים.
במפגש וידאו כל אחד יכול להציג מה הוא הכין בפני כולם עם ההסבר.

אמרו להם שיש להם 20 דקות לבנות גשר או לבנות צעצוע לילדים

לפני תחילת הפרויקט....

שלב א':

אפשרויות חלוקה לקבוצות יתרונות/חסרונות

אישי: תלמיד עובד בקצב אישי, אין בעיה של וויכוחים בין חברי הקבוצה ובעיה של חלוקת עבודה שווה.

זוגות: לומדים אחד מהשני, האחריות מצליחה בדרך כלל להתחלק על פני שני תלמידים, הם יכולים דיי בקלות להתקשר אחד לשני אם ירצו, מרחוק ולעבוד אפילו בטלפון.

קבוצות: מצד אחד נהדר כי אפשר לתקשר בהרבה פלטפורמות שיתופיות כמו zoom, padlet, trello, אבל אז צריך לחלק את האחריות לפרויקט בצורה שווה, ולבנות את הפרויקט כך שיש תלות  הדדית אחד בשני.  כלומר שלא ניתן להתקדם בפרויקט, אם לא כולם לוקחים חלק.

בקבוצות צריך להפגש בשיחת וידאו (או בכיתה במקרה של למידה היברידית) לעיתים יותר קרובות.

שימו לב: אל תשתמשו בזמן שיש לכם לפגישות face to face  להקנייה של חומר, את ההקניה אפשר לעשות כשהתלמידים לבד דרך וידאו מוקלט, אלא השקיעו בזמן הזה לתיווך הפעולות השוטפות של הקבוצה, פתרון בעיות בפרויקט, פתרון מחלוקות בין חברי הקבוצה, כדי שתחזקו אותם מספיק בשביל שיוכלו להמשיך כקבוצה עצמאית.

 צריך לבנות את הפרויקט כך שיש תלות  הדדית אחד בשני

שלב ב'

יש לקבוע ציפיות, דרכי תקשורת, ונורמות בקבוצה

האם לתקשורת א-סינכרנית נשתמש במיילים כדי לתקשר בקבוצה? האם נתקשר בטופס גוגל? בflipgrid? Whatsapp?

האם למפגשים סינכרונים נשתמש בטלפון? בזום? בgoogle meet?  או בMS Teams?

זכרו שכדי לאפשר ללומדים לקחת בעלות על הלמידה ownership צריך לספק להם הרבה בחירה ואטונומיה, גם בנושא זה.

שלב ג'

בלמידה מרחוק כדאי להקדיש זמן ללמד תלמידים את הטכנולוגיה

לא לפחד להקדיש זמן ומשאבים כדי להראות לתלמידים איך משתמשים בכלים מסוימים (למשל כלי להכנת פודקאסט/פליפגריד/סרטון להוראת עמיתים וכדומה אם נרצה להשתמש בהם).

יש המון מדריכים בעברית ובאנגלית באינטרנט. תשתמשו בהם.

רוצים להגביר השתתפות? אפשר ללמד אותם מיומנויות מחשב שונות על ידי מדריכים שונים ולתת להם תעודות או באדג'ים שונים כשהם סיימו ללמוד משהו.

למשל אפשר בעזרת תוסף certify'em לשים  מדריך לכלי מסויים בגוגל פורמס -בחנים עם מספר שאלות הבנה ולבסוף תלמידים מקבלים תעודת סיום למייל. 

אפשר למנות וועדת טכנולוגיה/נאמני מחשוב: מצאו את התלמידים שרוצים ללמד את האחרים את כל המיומנויות הטכנולוגיות. דבר זה יעצים אותם מאוד וישחרר את המורה ללמד ולהתעסק בחומר הנלמד.

איך נעזור להם להיות לומדים עצמאיים מרחוק?

כלים שיעזרו לתלמידים להיות לומדים עצמאיים:

1.    תלמידים יכולים להציב לעצמם מטרות ולעקוב אחר ההתקדמות בהשגת המטרות שלהם. זה יכול לבוא בצורה של גרף, מד- התקדמות או תיאור מילולי של התהליך.

2.    רפלקציה אישית: תנו ללומדים לענות על שאלות רפלקטיביות על מצבם בתהליך הלמידה כמו: עם איזה חומר אני מתקשה, מה אני צריך לעשות כדי להשתפר וכדומה...

3.    שאלונים: לפעמים תלמידים מתקשים עם מענה על שאלות פתוחות, אז אפשר להכין שאלון סגור המורכב משאלות שונות כמו: שאלות דירוג מ1 עד 5 או בחירה של מילים מתוך מאגר, דירוג של מילים/רגשות החל מ"מסכים מאוד" ועד "מאוד לא מסכים", בחירת מילים שאני מסכים איתם מתוך מאגר.

4.    מחוון אישי. תלמידים מסמנים על ידי הערכה עצמית כמה הם מבינים את החומר בתוך מחוון מאורגן.

5.    צ'קליסט – רשימת מטלות לביצוע לפני, בזמן ואחרי המשימה.

6.    הערכת עמיתים.

תנו להם להחליט לבד מהם תאריכי היעד שלהם

דרכים לבצע הערכת עמיתים:

1.    עשר דקות בזום בו תלמיד אחד מציג לתלמיד השני את התוצר שלו ומקבל משוב מחברו. (על פי מחוון).  אפשרי גם באופן א-סינכרוני עם flipgrid  או שליחת הקלטות אחד לשני בוואטסאפ.

2.    לתת התחלות של משפטים בשביל משוב העמיתים, למשל:  "מה שעשית מצוין זה...." מה שמצריך שיפור זה...".

3.    משוב עמיתים 3-2-1 : תלמידים חולקים: 3 חוזקות שיש לעמית שאותו הם ממשבים, 2 דברים לשיפור ושאלה אחת.

4.    משוב קבוצתי: עורכים רוטציה בין הקבוצות וכל פעם קבוצה אחרת ממשבת קבוצה אחרת.

5.    תלמידים עורכים ראיונות אחד של השני בסגנון שאלות של "הערכה עצמית".

ניהול הפרויקט על ידי התלמידים (ולא המורה):

התלמידים קובעים לעצמם תאריכי יעד ובפגישות קטנות עם הקבוצות התלמידים נערכים לספר למורה איפה הם בתהליך של הפרויקט, ומה נשאר להם לעשות... וזה במקום האפשרות שהמורה ינדנד להם ויגיד להם שהם לא עומדים בזמנים שהמורה קבע.

1.    ניהול: מהו התוצר? מי קהל היעד של התוצר? מה הם התפקידים בקבוצה? ומהן המשימות?

2.    חלוקת המשימות וכתיבתן בפתקים קטנים הוספת תאריכי יעד לכל משימה.

3.    אתר כמו TRELLO    יכול לעזור בזה.

מקורות: ג'ון ספנסר http://www.spencerauthor.com/

מוזמנים לעקוב בעמוד הפייסבוק זינוק לחינוך- רעיונותבחינוך.

הילי

תגים: עברית, PBL, distance learning