למה?
כמעט לכל מורה יש כיתות מסוימות בהן אחוז ה engagement - מעורבות - נמוך מכיתות אחרות, והרבה תלמידים מוצאים שקשה להם לקחת חלק בשיעור. יש חלק גדול שמקשיב ופועל אבל חלק לא מבוטל שלא.
הצעת פתרון?
יום אחד הגעתי הביתה וניסיתי לחשוב על דרך פעולה, דרך להעלאת אחוזי הנוכחות הפעילה בשיעור. החלטתי לקחת קונספט של "משחק וידאו" ולהפוך אותו מ"דיגיטלי" ל"אנלוגי- פדגוגי". תלמידים אוהבים לשחק משחקי מחשב בהם הם עולים רמות. אהבנו את זה כששיחקנו באטארי בשנות השמונים והתלמידים שלנו אוהבים את זה היום כשהם משחקים friv.com באמצע השיעור... או כל משחק אחר!
איך עושים זאת?
החלטתי שאתן לתלמידים להיות עצמאיים בלמידה ו"יד בלתי נראית" "תדחוף" אותם לעבוד מרצון והנעה פנימית.
מכינים כרטיסיה יפה וצבעונית עם "רמות" או levels. אני למשל החלטתי לתת שם לכל רמה כפי שתוכלו לראות בתמונה כאשר המטרה היא שכל פעם כאשר תלמיד עולה רמה הוא יותר ויותר "חכם" או "גאון". (לחצו על התמונה להורדה). כל שלושה כוכבים עולים רמה!
הרמות בתרגום לעברית:
רמה 1: חכם (תמיד מתחילים ממשהו שהוא גבוה גם ככה!)
רמה 2: חד!
רמה 3: מוכשר
רמה 4: גאון brilliant
רמה 5: מומחה
רמה 6: גאון genius
רמה 7: עילוי
רמה 8: אלוף!
איך מקבלים כוכבים?
במקביל לעובדה שלכל ילד יש כרטיסיה, יהיו הרבה תחנות עבודה בכיתה. בכל תחנה משימה/דף עבודה כלשהו שקשור לחומר הנלמד בפרק.
הכנתי 18 תחנות עבודה שהם בסך הכל 18 קלסרים שמוצבים בכיתה במקומות שונים שבתוכם 18 דפי עבודה שונים על הפרק האחרון שלמדנו ושאנחנו עדיין לומדים (חלק דפים שהכנתי לבד אבל בעיקר דפים שצילמתי מספרים שונים שיש לי וממבחנים שונים).
לכל קלסר יש שם ודף שער |
|
בנוסף, חשוב לשלב בדפים מיומנויות שונות. למשל באנגלית לשלב בין דפים שהם דקדוק, כתיבה, אוצר מילים, טקסט עם שאלות, תשבצים, תפזורות, דפים שיש בהם צביעה לפי מילים מסוימות וכו... מציעה לגשת לספרים שונים, דפי עבודה שמוצאים באינטרנט, מבחנים קיימים וגם לכתוב בעצמכן דפים בהתאם למטרות שאתן רואות לנכון. בנוסף, על כל קלסר הדבקתי כוכבים לסמן את רמת הקושי.
כוכב אחד- קל
שני כוכבים- בינוני
שלושה כוכבים- קשה
כך שתלמיד יכול לבחור פעילות בהתאם לכמה שהוא רוצה לאתגר את עצמו.
חשוב: דפי העבודה צריכים להיות קצרים ולא קשים או מייגעים במיוחד כדי שרוב העבודה תישאר עצמאית וכדי שההתקדמות ב"רמות" בהתחלה תהיה מהירה. למשל אם צילמתי תרגיל מספר מסוים וזה שני עמודים באותו נושא: חילקתי כך ש"תחנה" אחת היא הדף הראשון ותחנה נוספת היא הדף השני.
מה עושים כשמסיימים "תחנה" (דף עבודה או משימה)?
תלמיד שמסיים דף עבודה מגיע אליי, המורה, מראה לי את הדף ואני שואלת שתי שאלות לוודא שהוא באמת יודע את החומר שבדף. במקרה ולא הצליח אני אומרת לו ללכת ללמוד טוב טוב חלק מסוים בדף (לא את הכל כדי לא להוריד את מצב הרוח אחרי שהתלמיד התלהב לסיים את הדף...) ובמידה וכן הצליח ו"עבר את המבחן בע"פ" הוא מגיש לי את הכרטיסייה שלו- אני כותבת את שם התחנה ליד הכוכב ומסמנת "וי".
תלמידים עובדים על דפי העבודה שהם בחרו בעצמם |
איך עולים רמה ומה עושים כשעולים רמה?
כשלתלמיד יש 3 "וי"-ים ליד 3 כוכבים הוא עולה לרמה הבאה. ברגע שהמורה מסמנת וי והתלמיד עלה רמה- כולם שרים לו שיר: המורה קוראת: "Gili is on level 2!!" "Sharp"! "Gili! Gili! Gili! " כל הכיתה קוראת בשם התלמיד ומוחאת כפיים. (זה שיר שאורך כ5 שניות).
המטרה היא באמת גאווה חברתית, התלמיד מתגאה בהישג שלו וחוגג את עליית הרמה בקרב חברים וכולם מעודדים אותו ונותנים לו חיזוק מחברים.
החוויה שלי
התחלתי את זה בשתי כיתות וההתלהבות הייתה יוצאת מגדר הרגיל. אחוזי ההשתתפות בשיעור עלו מאוד והגיעו כמעט למאה אחוז. וואו. התלמידים רצים לעבודה במהירות, עובדים (יחד או לבד) ורצים אלי בכל פעם שסיימו. חלק מהתופעות כללו: ריצה למורה בהתלהבות וציפייה, רצון לקחת דפים הביתה ולעבוד (מפתה אבל אסור), השארות אחרי השיעור כדי לסיים, הגעה אליי בסוף היום עם דף כדי שאסמן לו "וי" ואעלה אותו רמה ואפילו ילדים שפוגשים אותי במסדרון שואלים מתי נעשה שוב את הפעילות עם הדפים... כמובן שכל זה משמח מאוד ומעיד על מעורבות גדולה.
היתרונות הגדולים
1. תמיד אפשר להגיד לתלמיד שאין לו חשק: "תראה יש לך רק עוד שני דפים לעלות רמה!!" בוא מהר נמצא עוד דף.
2. תלמיד שקשה לו להתחיל או שהוא עייף... אפשר להגיד לו "יש דף ממש קל! רק מתאמנים על אותיות, בוא אני אראה לך...".
3. תמיד אפשר להגיד לתלמידים " יש פה 18 דפי עבודה.. בטוח יש אחד שאתה תאהב!"
יש לכלול גם דפים עם ציורים ותמונות כדי לשמור על עניין וגיוון |
כדאי שדפים מסוימים יכללו הרבה מלל בשביל לאתגר תלמידים מתקדמים |
חסרונות השיטה
1. הדבר מצריך סידור מחדש של הכיתה בכל פעם בתחילה ובסוף פעילות, השקעת זמן בחלוקת קלסרים אישיים ופיזור ה"תחנות" (קלסרים) בכיתה וכמו כן סידור דפים שהושארו על השולחנות מחוץ ל"תחנה שלהם". כלומר, יתכן שתצטרכו להגיע בהפסקה לסידור הכיתה.
2. אם אין בבית הספר כיתת אנגלית תצטרכו לסחוב דיי הרבה קלסרים לשיעור. המלצתי ללכת על קלסרים דקים ולא קשיחים.
3. מטרת הפעילות היא מעורבות גדולה בשיעור והעלאת הביטחון העצמי של התלמידים. יש פה מעיין התפשרות בין איכות לכמות. יש לחשוב טוב אם זה מתאים למטרות הפדגוגיות של כיתתכן.
4. יש לצלם דיי הרבה דפים לכל תחנה: כמספר התלמידים בכיתות שאתן מפעילות את הפעילות. המלצה: להתחיל מכיתה אחת.
תלמידים שומרים את הכרטיסיה קרוב קרוב |
לכל תלמיד נתתי מתנה: קלסר שקוף בו שומרים את כל הדפים שעשיתי |
עבודה במרחבים שונים בכיתה: קבוצות, פינות ישיבה רכות או מסדרון |
דפי שער מושכים וצבעוניים לכל תחנה |
ביום הראשון הנחתי את כל הקלסרים האישיים השקופים על השולחן ונתתי לכל תלמיד לבחור את הקלסר עם התמונה שהוא הכי אוהב |
1. יש להראות המון המון התלהבות ביום הראשון. כדאי להתחיל ולשאול: מי אוהב משחקי וידאו?? מי אוהב לעלות רמות?? מי רוצה לשחק משחק "כמו" משחק וידאו בכיתה? ולעשות הכל עם חיוך ענק והתלהבות מוגזמת!
2. אני קניתי לכל תלמיד קלסר שקוף (15 שח ל 20 קלסרים שקופים). שמתי תג יפה כדי לרשום את השם. השתמשתי בכל מיני תגים ובשיעור הראשון נתתי לכל תלמיד לגשת לשולחן ולבחור קלסר משלל הקלסרים לפי הטעם שלו. תלמידים אוהבים לבחור! תוכלו להוריד גם תגים מקוריים מהרשומה הזו.
בכל קלסר שקוף תלמיד שומר את דפי העבודה שהוא עשה ואת הכרטיסיה שלו.
בכל קלסר שקוף תלמיד שומר את דפי העבודה שהוא עשה ואת הכרטיסיה שלו.
את התמונות ה"התגים" עם השם תוכלו להוריד מכאן |
3. אם במשחק מחשב הרמות בהתחלה יותר "קלות" זה כדי שהשחקן יתקדם מהר, חשוב שגם פה תלמיד בהתחלה יצליח להתקדם יחסית מהר כדי "לתפוס תאוצה". כלומר, אפשר לשאול שאלות שאנחנו יודעים שהתלמיד יצליח לענות עליהם. ולא לשכוח לעודד "קדימה עוד אחד את עולה רמה!".
4. מורה מדהימה בשם אורלי ווינר, מנהלת האתר Orly's Virtual Center, הציגה בפניי זווית שונה לגבי לקיחת אחריות לימודית. היא הציעה שתהיה תחנה שבה דפי בדיקה כדי שהתלמידים יבדקו לעצמם את הדפים. זהו רעיון מעולה שצריך לפתח וכמו כן לדאוג לאווירה הנכונה בכיתה (אחריות לימודית ויושר).
אשמח לשמוע אם עשיתן משהו דומה בכיתתן!
כדי לעקוב תוכלו להצטרף לקבוצת הפייסבוק.
GAME OVER
הילי
gamification, games, efl
5 תגובות
בטוח איישם. (רק סיימתי את הלוחות האינטראקטיביים אז במחצית הבאה(-:).
תודה לך על הכל, אני מרגישה ברת מזל שזכיתי להיחשף לכל מה שאת מפתחת ומשתפת באהבה. א-ל-ו-פ-ה!
הבעיה המרכזית היא שבהרבה בתי ספר, כמו בשלי למשל, יש הגבלה חמורה על כמות הצילומים שניתן לבקש. איך עוקפים את הבעיה הזאת? האם ניתן להתאים את הרעיון לפעילויות מקוונות?