לפני כחודש וחצי נפגשתי עם אורלי ווינר, מורה לאנגלית בפתח תקווה, מנהלת אתר Orly's Virtual World, זוכת תעודת הערכה על פעילות יזמית לקידום החינוך מרקאנטי ומנהלת דף פייסבוק להוראת אנגלית.
שוחחנו על עניין האחריות ללמידה. אייך גורמים לכך שלתלמידים יהיה "אכפת" מהלמידה שלהם ומהבקיאות שלהם בחומר הנלמד? ושהם ירצו להשתפר?
לאורלי יש "סטארטאפ" שמעודד את הילדים לקחת אחריות על הלמידה שלהם. היא סיפרה לי עליו ומיד ישמתי. לדעתי הוא גאוני.
"בחן את עצמך"
במקום ליצר מבחן (שהרי יש הגבלה במספר המבחנים שאפשר לעשות בשנה, ואצלי בבית הספר אין מבחנים כלל) היא המציאה את שיטת ה "בחן את עצמך" בו ניתן להגיע לאותן מטרות: שהתלמידים ילמדו ויקחו אחריות על הלמידה שלהם.
קובעים תאריך בו כל תלמיד בוחן את עצמו על החומר הנלמד. המורה נותנת את החומר עליו התלמידים יבחנו את עצמם בתאריך שנקבע.
כשמגיע היום, התלמידים ניגשים לבחינה הנקראת "בחן את עצמך". הם עושים אותה לבד.
לכשהם מסיימים, הם בודקים את תשובותיהם עם חבר לכיתה (משוב עמיתים) ומסמנים לעצמם "וי" או "איקס" ומתקנים את הטעות.
ניתן להיעזר בדוברי אנגלית, סייעות כיתתיות (אם יש) ובמורה. הכל מתבצע בעט שלא ניתנת למחיקה.
כאן אורלי נותנת לתלמידים "דף תכנון למידה" בו התלמידים כותבים על מה הם צריכים לעבוד, כמה זמן יש להם ומתי הם מתכננים ללמוד ולהשתפר. אני לקחתי את זה למקום של הערכה ורפלקציה, והכנתי דף משוב עצמי הנקרא "משוב לעצמי": (ללחוץ להורדה).
אפשר להגיד שהמשימה עברה בהצלחה והשיגה את המטרות שלה. העובדה שהרבה כן למדו והגיעו מוכנים היא דבר משמעותי. בנוסף התלמידים לקחו ברצינות את כתיבת המשוב ואת התהליך (בבית הספר שלנו הם מורגלים בכתיבת משוב עצמי כחלק מסיכום השליש).
אני יודעת שב"בחן את עצמך" הבא תהיה אפילו יותר רצינות, כי יש רצון לעבור חוויה טובה יותר.
תמונות מהכיתה
.jpg)
0 תגובות